הערכת אפקטיביות פרויקט הדרכת בטיחות שבוצע במשקים חקלאיים

פרופיל לקוח: קרן מנוף, המוסד לביטוח לאומי
 
האתגר: מקצועות החקלאות נמצאים בראש טבלאות המקצועות המסוכנים בעולם בארה"ב, במדינות האיחוד האירופי ובישראל. הסיבות לכך רבות, וביניהן ריבוי גורמי הסיכון במקצועות החקלאות, שכיחות עובדים זרים ומהגרי עבודה שאינם דוברים את שפת המקום, רמה סוציו-אקונומית נמוכה של חלק משמעותי מהעובדים, רמת מודעות נמוכה לסיכונים, השקעות נמוכות ועוד. כדי לשפר את המצב מבוצעים בכל העולם פרויקטים שנועדו להעלות את רמת הבטיחות ולהקטין את מספר הנפגעים, ובחלקם מושקעות תשומות רבות. האם הפרויקט היה אפקטיבי? התשובה לשאלה זאת אינה פשוטה כלל, מסיבות כגון איכות ואמינות מדדי ההצלחה, מגבלות בחירת המדגמים, הקושי לנטרל השפעה של משתנים מתערבים ועוד. 

 

מטרת הפרויקט:

לענות על השאלה - האם פרויקט ההתערבות היה אפקטיבי? מה היתה רמת ההשפעה של פעולת ההתערבות על רמת הבטיחות

במשקים?


מתודולוגיה: 

פרויקט ההדרכה במשקים חקלאיים בוצע ע"י המוסד לבטיחות ולגהות, וכלל התערבות ב- 6,472 משקים חקלאיים (משקים פרטיים, משקים שיתופיים/קיבוציים), וכן במועצות אזוריות ובבתי ספר חקלאיים. ההתערבות כללה ביקורים של מדריך בטיחות במשק החקלאי, זיהוי סיכונים פוטנציאליים לבטיחות העובדים, המלצות לטיפול בסיכונים, הדרכות בעברית ובתאילנדית, ימי עיון, וכן הוכשרו נאמני בטיחות.

בתקופה שבין אוגוסט 2009 לדצמבר 2010 יזמה קרן מנוף מחקר להערכת ההשפעה של פעולת ההתערבות על רמת הבטיחות במשקים החקלאיים בהם בוצעה ההתערבות. המחקר בוצע ע"י חברת הייעוץ ארגו בע"מ. ובמסגרתו  נדגמו 394 משקים שבוצעה אצלם התערבות, וכן 208 משקים שלא בוצעה אצלם התערבות (קבוצת בקורת). הערכת תוצאות ההתערבות במשקים נעשתה על בסיס מודל הערכה מקובל של Kirkpatrick (1959). המודל מבוסס על ארבע רמות עקרוניות המספקות הערכות של אפקטיביות ההתערבות ברמה גדלה והולכת של קונקרטיזציה.

רמה I - שביעות הרצון של מנהלי המשקים מההתערבות:

רמה II - למידה/שינוי עמדות בקרב מנהלי המשקים
רמה III - התנהגות בטיחותית בעבודה
רמה IV - תוצאות (שינוי במצב הבטיחות במשקים)

 בכל 4 הרמות הנ"ל נאספו נתונים בכל המשקים החקלאיים שהשתתפו בקבוצת משקי ההתערבות ובקבוצת משקי הבקורת.

 

תוצאות:
ממצאי מחקר ההערכה סיפקו תמיכה אמפירית לכך, שפרויקט ההתערבות במשקים החקלאיים היה אפקטיבי בשלוש הרמות הראשונות של המודל להערכת אפקטיביות ההתערבות (ראה לעיל). ממצאי הרמה הרביעית - רמת התוצאות – לא היו עקביים עם ממצאי שלושת הרמות הראשונות.

 

הסיכום ללקוח היה, כי הממצאים מצביעים על הצלחה של פעולת ההתערבות בשיפור מרכיבי תשתית ההכרחיים ליצירת השינוי הנדרש ברמת הבטיחות במשקים החקלאיים: שביעות רצון של החקלאים מההתערבות (מהמדריכים, מהחומר הכתוב), התחלה של שינוי עמדות בקרב החקלאים, שיפור בהתנהגות הבטיחותית (שימוש באמצעי בטיחות והקפדה על כללים), ויישום המלצות המדריכים לנטרול מפגעי בטיחות. השפעה על רמת המדדים התוצאתיים (כגון כמות המפגעים הקיימים בשטח, מספר תאונות עבודה וחומרתן וכדומה) - מחייבת, כנראה, פעולת התערבות ארוכת טווח, מתמדת, ובכל מרכיבי השינוי הנדרשים.

 

הפרויקט הוכיח כי המתודולוגיה שיושמה בו להערכת אפקטיביות פעולת ההתערבות היתה ישימה, ונתנה אינדיקציות טובות לכדאיות ההשקעה בפרויקט ההתערבות (עלות-תועלת).


 ​